אין מורה שאינו מכיר אותם – התלמידים השקטים והשקופים, אשר אינם נשמעים בכיתה. זו שכאשר פונים אליה מסמיקה, משפילה עיניים בבהלה ועונה כל כך בשקט, עד שכמעט ואינה נשמעת, או אותו תלמיד אשר יודע את התשובה לשאלה אך לעולם לא ירים את האצבע בכדי לענות בנוכחות תלמידים אחרים.
הימנעות היא אחת הבעיות המרכזיות עבור תלמיד בעל חרדה חברתית, ומשמעה שהתלמיד יעשה הכל על מנת להימנע מהמצב החברתי המפחיד, או שיגש אליו מתוך מצוקה עזה וחרדה.
כמורים אנו מתמודדים עם מגוון תופעות שהינן פועל יוצא של כיתות הטרוגניות המאכלסות תלמידים שונים בעלי מגוון התנהגויות. באופן טבעי, אנו נוטים להגיב כלפי אלו אשר מפריעים למהלך השיעור או מונעים מהמורה ללמד כמו למשל, תלמידים בעלי הפרעות קשב, ריכוז ואימפולסיביות (ADHD) או תלמידים בעלי הפרעת התנהגות ומשמעת.
לעומת זאת, אלו אשר אינם נשמעים, בדרך כלל אינם זוכים להתייחסות. במידה רבה תלמידים אלו מקבלים את המענה הרצוי מבחינתם – ההתעלמות של המורים עולה בקנה אחד עם הרצון שלהם להיבלע ולהיעלם. אך למרבה הצער, אנו מחזקים את הבעיה ומשמרים אותה, והתלמידים נכנסים למעגל חרדה המקבע ומנציח עצמו.
