טיפול במבוגרים
הפרעת חרדה מאופיינת בדאגה מוגזמת ובלתי נשלטת בתגובה לאירועים ומצבים שונים בחיי היום יום. המתמודדים עם הפרעת חרדה סובלים מפחד עז, לחץ ואי שקט נפשי ופיזי. לרוב, ההפרעה מאופיינת בחוויה של העולם כמאיים, ולכן הסובלים ממנה נוטים להימנע מסיטואציות או מקומות שמעוררים בהם חרדה. נטייה זו עשויה לגרום לסבל ולפגיעה קשה בתפקוד החברתי, תעסוקתי ועוד.
דיכאון הוא הפרעת מצב רוח המערבת תחושה מתמשכת של עצב ואובדן עניין. זה שונה מתנודות הרוח שאנשים חווים באופן קבוע כחלק מהחיים. אירועי חיים מרכזיים, כמו שכול או אובדן מקום עבודה, עלולים להביא לדיכאון. דיכאון הוא בעיה מתמשכת, לא חולפת. זה מורכב מפרקים שבמהלכם הסימפטומים נמשכים לפחות שבועיים. דיכאון יכול להימשך מספר שבועות, חודשים או שנים.
בהתקפי זעם יש רגע של איבוד שליטה בו האדם מרגיש מאוים, ומתוסכל שהרצון שלו לא מתממש. האדם שמתפרץ מתקשה לפתור קונפליקטים בצורה שמותאמת למערכת היחסים.
אדם שנוטה להתפרצות זעם, חי את הרגש בוער בו כל כך חזק, הוא מרגיש מוצף ריגשית עד כדי איבוד שליטה. חלק ממאפייני התקף הזעם הם הטחת עלבונות אישיים, האשמות ולעתים גם הצורך לנקום.
ויסות רגשי הוא היכולת של אדם לכוון ולאזן את הרגשות שלו בהתאם למצב נתון. הוויסות הרגשי הוא מנגנון השליטה על המערכת הרגשית של האדם המאפשר לו לשאת רגשות קשים, להתאפק ולא לפעול באופן מיידי על פי הרגשות שהוא חש באותו רגע נתון , אלא לבחון את הרגשות מבחוץ ועל ידי כך ליצור יציבות רגשית.
ויסות רגשי הוא היכולת של אדם לכוון ולאזן את הרגשות שלו בהתאם למצב נתון. הוויסות הרגשי הוא מנגנון השליטה על המערכת הרגשית של האדם המאפשר לו לשאת רגשות קשים, להתאפק ולא לפעול באופן מיידי על פי הרגשות שהוא חש באותו רגע נתון , אלא לבחון את הרגשות מבחוץ ועל ידי כך ליצור יציבות רגשית.
ויסות רגשי הוא היכולת של אדם לכוון ולאזן את הרגשות שלו בהתאם למצב נתון. הוויסות הרגשי הוא מנגנון השליטה על המערכת הרגשית של האדם המאפשר לו לשאת רגשות קשים, להתאפק ולא לפעול באופן מיידי על פי הרגשות שהוא חש באותו רגע נתון , אלא לבחון את הרגשות מבחוץ ועל ידי כך ליצור יציבות רגשית.
טיפול בילדים ונוער
לבעיית התנהגות צורות רבות: אלימות פיזית ברמות שונות כלפי אנשים ורכוש, אלימות מילולית, נטייה לאיומים, מרדנות לאורך זמן, וקושי בעמידה במוסכמות חברתיות וסמכות. לעיתים בעיית ההתנהגות \ התנגדות אף מחריפה ומגיעה לקיצוניות כגון: התעללות בבעלי חיים, שימוש בכלי נשק, נטייה לעבריינות, רמאות והסתרת האמת באופן עקבי, תוקפנות כללית מתמשכת.
חלק ניכר מהילדים (כ – 80%) ממשיכים לסבול מההפרעה גם בגיל ההתבגרות והבגרות.
דיכאון אצל הילד והמתבגר עשוי להתבטא בארבעה מישורים עיקריים: רגשי, גופני, קוגניטיבי (חשיבתי) והתנהגותי. התסמינים הבאים יכולים להצביע על דיכאון: עצבות תמידית, בכי תכוף, עמדה של חוסר אונים, ירידה ברמת ההנאה מפעילויות שהילד נהנה מהם בעבר, שעמום תמידי, בידוד חברתי, ביטחון עצמי נמוך, רגשי אשמה…
התקפי הפאניקה / חרדה מתפתחים בדרך כלל לאחר גיל ההתבגרות ופחות נפוצים בקרב ילדים צעירים מאוד. הפרעת פאניקה מאופיינת בהתקפי חרדה / פאניקה לא צפויים. במצבים אלה יש עלייה פתאומית בתחושת החרדה, המלווה בסימפטומים פיזיים שאינם ניתנים להסבר ומסבים אי נוחות לילד – סחרחורות, פעימות לב מואצות, חום, עייפות, חולשה ותחושת ניתוק מן המציאות.
התקפי הפאניקה / חרדה מתפתחים בדרך כלל לאחר גיל ההתבגרות ופחות נפוצים בקרב ילדים צעירים מאוד. הפרעת פאניקה מאופיינת בהתקפי חרדה / פאניקה לא צפויים. במצבים אלה יש עלייה פתאומית בתחושת החרדה, המלווה בסימפטומים פיזיים שאינם ניתנים להסבר ומסבים אי נוחות לילד – סחרחורות, פעימות לב מואצות, חום, עייפות, חולשה ותחושת ניתוק מן המציאות.
ילדים מופנמים מאד, ביישנים, או לחילופין, כעסנים, צעקנים, משתוללים מכעס. הקושי הוא שילדים אלו אינם יודעים לבטא רגשות, ומכאן הדבר נובע. כמו כן מרבית הילדים הסובלים מהפרעת קשב, ADHD, סובלים מויסות רגשי. תופעות הלוואי של ההפרעה: חרדות מסוגים שונים, בעיות התנהגות, נטיות אובדניות, ילדים אובססיביים – OCD, סובלים מבעיות אישיותיות, עצבנות. ילדים עם בעיות חברתיות.
