מהו דכאון?

דכאון הינו הפרעת מצב רוח היכולה להתבטא בצורות רבות ומגוונות, רגשיות ופיזיות. ארגון הבריאות העולמי מעריך כי בתוך 20 שנה, הדיכאון עלול להפוך לאחת מבעיות הבריאות הגדולות  והנפוצות ביותר ברחבי העולם. הדיכאון יכול להתבטא באי שקט, תסכול, רגזנות, אובדנות ומחשבות על מוות, חוסר הנאה מפעולות שהיו מהנות בעבר, תחושת עצבות, קשיי ריכוז, עייפות ומחסור בחשק, הפרעות שינה, שינויים בתיאבון, לחץ וחרדה. מעריכים שבעולם המערבי שיעור המבוגרים אשר סבלו או סובלים מדיכאון עומד בין 10-20 אחוזים, אך למרות שכיחותו ישנם מקרים רבים מאוד של דכאון לא מאובחן והמספרים עשויים להיות גבוהים הרבה יותר. דיכאון יכול להיגרם עקב גורמים רבים כגון תורשה, אירועים טראומטיים וטרגיים, ובעיות נוירולוגיות והורמונליות שונות. אנשים עשויים לסבול מאפיזודה דיכאונית חד פעמית, ולעומתם אנשים הסובלים מדיכאון כרוני, כאשר משך הדיכאון משתנה מאדם לאדם בהתאם לנסיבות חייו. אצל אנשים הסובלים מדיכאון כרוני, הוא נוטה להגיע בתקופות, כאשר ישנן תקופות בהם הסימפטומים מופיעים בעוצמה חלשה או כלל לא, לעומת תקופות קשות יותר.

ישנה נטייה רווחת לייחס את הדיכאון למבוגרים בלבד, או להתייחס לתסמיני דיכאון בילדים כהפרעות התנהגות אחרות, אך בקרב ילדים בגילאי ביה”ס ישנה שכיחות של 3-5% מהילדים הסובלים מדיכאון. ילדים רבים הסובלים מדיכאון סובלים במקביל גם מהפרעות אחרות כגון הפרעות אכילה, בעיות קשב וריכוז, היפראקטיביות, והפרעות חרדה.

איך מזהים דיכאון בילדים?

עקב הסימפטומים האפשריים הרבים של דיכאון, קשה לאבחן אותו בילדים עקב כך שהיכולת שלהם להביע את עצמם היא מוגבלת יחסית למבוגרים.

ישנם מגוון סוגי תסמינים:

תסמינים גופניים – כאבי ראש ובטן תכופים, שינויים בדפוסי האכילה והשינה, עייפות וחוסר אנרגיה ועוד..

תסמינים רגשיים – עצבות, חרדה, שעמום תמידי, ערך עצמי נמוך, רגישות מוגברת לכישלון ודחייה.

תסמינים קוגניטיביים – קושי בקבלת החלטות, מחשבות שליליות של הילד לגבי עצמו ועתידו, עיסוק מוגבר במוות, קשיי ריכוז, ובמקרים קיצוניים גם מחשבות אובדניות.

תסמינים התנהגותיים – התבודדות, הזנחה של ההופעה החיצונית וההיגיינה, היעדרויות תכופות מביה”ס, התקפי זעם, התקפי בכי, וחוסר שקט.

איך מטפלים בדיכאון בילדים?

טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) בדיכאון עוסק בהתמודדות. בשונה מפסיכולוגיה או מפסיכיאטריה, אין ניסיון למצוא סיבה מוקדמת לדיכאון או לטפל בסימפטומים באמצעות כדורים ותרופות שונים, אלא לתת כלים פרקטיים להתמודדות עימו.

מקור הדיכאון והתחושות השליליות הם בדפוסי החשיבה והתנהגות שליליים, ולכן ראשית הטיפול נעוצה בשינוי הדפוסים הללו לדפוסים חיוביים יותר ויצירת אורח חיים בריא לילד על ידי שילוב פעילויות חיוביות שיסבו לו הנאה, כמו פעילות גופנית המשפרת את מצב הרוח. המטרה היא לתת לילד להתמודד עם המצבים אשר גרמו לו לחוות מצוקה, לשנות את הסביבה הקרובה על מנת להפוך אותה לבריאה יותר, להעניק לילד כלים לניהול מצב הרוח ולאפשר לו להשתלב בחזרה במסגרות ובפעילויות אשר הסבו לו הנאה.