הדרכות הורים

גבולות הם אבן הבסיס לחינוך ילדינו.

משמעות הגבול היא ציור ברור של קו שאותו אין לחצות. גבולות נותנים לילד תחושת מסגרת ברורה של “מותר” ו”אסור”, יוצרים סדר בבית ונותנים תחושה של וודאות וביטחון לילד.

בית שהגבולות בו לא ברורים, שאין בו ידיעה מוחלטת של מה מותר ומה אסור, הוא בית שתחושת הביטחון שבו היא מעורערת גם להורים וגם לילדים. ההורים חוששים להציב גבולות ולעמוד מאחוריהם, או שמציבים גבולות המשתנים בצורה תכופה ומבלבלים את הילד. הילד מן הצד השני עשוי להינזק מכך מכיוון שיחוש מפוחד לפעול ולהמרות את פי ההורים, או לחילופין יבין שהוריו עצמם לא בטוחים בגבולות שהציבו ויפעל ללא גבולות.

בית בעל גבולות נוקשים מדי, שבו ההורים לא מוכנים להתפשר ולהתגמש אל מול רצונות הילד ושהגבולות בו נאכפים בצורה כוחנית עשוי להביא את הילד לאותה נקודה כמו ילד שגדל בבית ללא גבולות, קרי הוא עשוי להימנע מכל פעולה ולהפוך להיות תלותי בהורים, ומנגד עשוי למרוד כנגד הגבולות אשר לא משתנים אף פעם .

הורים אשר יודעים להציב גבולות הגיוניים בביטחון עצמי ושיודעים ליצור שיח עם ילדם בנוגע לגבולותיהם שלהם, נותנים לילדים בסיס איתן לצמוח ולגדול עליו. כאשר הורה מציב גבולות ברורים הוא גם מטווה מסגרת להתנהלות הבית, וגם מגן על עצמו מבחינה רגשית. ילד אשר נחשף לדוגמה כזו ילמד להיות עצמאי ובטוח בעצמו ע”י יצירת מסגרת וגבולות בעצמו, וידע לבטא ולהגן על גבולותיו שלו. לדוגמה, הורה אשר הציב גבול שבו הוא לא מסכים שהילד יצעק או יקלל אותו מגן על גבולותיו וכבודו האישי אל מול הילד, אך לא שולל את היכולת של הילד להתבטא ולהביע את רצונותיו. הילד נחשף באמצעות דוגמה אישית לצורה הבריאה שבה ההורה מנהל את היחסים הבין-אישיים שלו, ויוכל לאמץ את צורת ההתנהגות הזאת.

בהדרכת ההורים נדון בצורות שבהן ניתן להציב גבולות באופן בטוח ומכבד, על מנת שיהיו יעילים ואפקטיביים ועל מנת ליצור בבית תחושת סדר ובטחון במקום תחושה של שליטה והתנגדות.

כל הורה נתקל בשלב מסוים בקונפליקט שבין רצונו לאפשר לילד עצמאות וחופש בהתמודדותו מול העולם, ומנגד הרצון לסייע ולגונן על ילדו.

באופן בלתי נמנע, אנו גדלים ומתעצבים על ידי אירועים שליליים באותה מידה שאנו מושפעים מאירועים חיוביים, והתהליך הזה הוא קריטי להתבגרותו ופריחתו של הילד.

הורה ש”עוטף את ילדו בצמר גפן” (ההורה המגונן) ולא נותן לו להתמודד עם סיטואציות מורכבות בחייו פוגע בעצמאותו העתידית והופך אותו לתלותי ופסיבי, ומנגד עומדת חובתנו כהורים ללוות ולתת לילדינו גיבוי וכלי התמודדות עם המצבים השונים אותם יחוו בחייהם.

בהדרכת ההורים נדון בגישות השונות, נעבוד על פיתוח הבחנה בין חשש אמיתי לשלום הילד ובין חרדה, וניתן כלים שמאפשרים להורים ללוות את ילדיהם ולתת להם גיבוי ותמיכה במהלך התמודדויותיהם השונות מבלי “לחנוק” את הילדים ולשלוט במעשיהם, על מנת שיגדלו להיות ילדים עצמאיים ובטוחים בעצמם.

כל הורה נתקל בילד סרבן המתעקש לעשות “דווקא” ולהתנגד לבקשות ההורה, גם אם מדובר בארוחה או מקלחת. אנו רוצים שחיי השגרה בבית יתנהלו בצורה שלווה ולא בצורה של כפייה ומלחמה אין סופית, אך כדי לממש את המטרה הזאת עלינו לגייס את הילדים ולייצר מולם שיתוף פעולה.

בהדרכת ההורים נלמד כיצד לרתום את הילדים לשיתוף פעולה הדדי ונבין באיזה אופן לדבר עם ילדינו בצורה יעילה במקום בצורה של כפייה וויכוח.

הנושא החברתי הוא אחד מהנושאים הבוערים בהורות, לא כל הילדים זהים וילד יכול לסבול מקשיים חברתיים החל מגיל צעיר, כמו לדוגמה ביישנות או לחילופין התנהגות אגרסיבית, או סף היעלבות נמוך מאוד. הורים רבים לא מצליחים להתמודד עם הנושא בצורה יעילה ולעיתים התסכול של ההורה עצמו מהסיטואציה עשוי להזיק לילד. בהדרכת ההורים נדון בדרכים שבהן אנו כהורים יכולים להקנות לילדינו כלים להתמודדות בחברה, כיצד נעצים אותם בלי שיחושו נשפטים או מותקפים, נלמד כיצד לדבר עם ילדינו על הקשיים שהם חווים, ונקבל כלים שיסייעו לנו להפוך את ילדינו לחברותיים, בטוחים בעצמם ומאושרים.

התפרצויות כעס וזעם בקרב ילדים קטנים הן שכיחות וחלק טבעי מההתבגרות, אך הורים רבים מתקשים בהתמודדות עם מה שנראה כהתקף טירוף פתאומי.

הילד מסרב לשתף פעולה, צועק, בוכה, משתטח על הרצפה, רוקע ברגליו וכו’

הורים נוטים לאבד את הרוגע והנינוחות שלהם בפני התנהגות שכזו, כאשר הם יודעים שהם אינם מעוניינים להסלים את המצב על ידי הוספת תוקפנות ורוגז לסיטואציה אך חשים חסרי אונים אל מול ההתפרצות, וחסרה להם היכולת להתמודד עם המצב בצורה יעילה.

בהדרכת ההורים נלמד כיצד להישאר רגועים וממוקדים גם כאשר ילדנו חווה התפרצות זעם בין אם בבית או במקום ציבורי, ונדון בטכניקות ושיטות תקשורת מועילות שיעזרו לנו לצאת מהמצבים הקשים הללו.

דחיית סיפוקים היא אחת מהמיומנויות האנושיות החשובות ביותר, כבר מגיל צעיר. החיים מלאים במצבים בהם אנו לא מקבלים את הדבר שאנחנו רוצים ברגע שאנחנו רוצים.

“החיים הם לא תכנית כבקשתנו”.

אנו חיים בעולם שמנסה להתנהל כתכנית לבקשתנו, היום הכל קורה באופן מידי וקל לשכוח שהנוחות והמידיות הם חלק מהקידמה. אחד מהדברים החשובים שעלינו ללמד את ילדינו הוא ההבנה שהחיים הם לא “פיקניק”, לא תמיד נקבל מה שאנחנו רוצים, ולא תמיד בזמן שאנחנו רוצים. היכולת לדחות סיפוקים ולשלוט בתסכול היא חשובה, מכיוון שפעמים רבות היכולת לדחות סיפוק מידי תאפשר לנו סיפוק רב ומשמעותי יותר בהמשך.

בהדרכת ההורים נדון בדרכים להעביר לילדינו את היכולת לגלות איפוק וסבלנות, לשלוט ברגשותיהם ולהבין את הערך שבדחיית סיפוקים מיידים בחיים הבוגרים.

גיל ההתבגרות נחשב לאחת התקופות המאתגרות ביותר בהורות, כאשר הילד חווה שינויים תכופים ואישיותו מתעצבת ונבנית, בד בבד עם הקפיצה במודעות העצמית והאישית שלו ותחילתו של מרד הנעורים המפורסם.

הורים רבים נבהלים לגלות שהילד שלהם, שלפני מה שמרגיש כמו רגע היה תינוק חמוד וחייכן, הפך פתאום למתבגר זעוף פנים, המתבודד בחדרו, לא משתף אותם יותר בחייו והתקשורת איתו הופכת לשטחית ומינימלית. ישנה נטייה בקרב אותם הורים לנסות להתקרב “בכוח”, לוחצים על ילדיהם על מנת שישתפו אותם ולמעשה דוחפים ומרחיקים אותם יותר.

בהדרכת ההורים נלמד כיצד לפנות לילדינו המתבגרים בצורה קלילה וחופשית, אשר תיתן להם את המקום לשתף ולהיפתח מולנו, ולראות אותנו כשותפים ומלווים.